יבוא צמחים לארץ

כל מי שמעוניין לייבא לארץ מוצרים מן הצומח, למטרה אישית או מסחרית, חייב לקבל רישיון יבוא מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. קיים איסור חד-משמעי להכניס צמחים ומוצרי צמחים לארץ ללא היתר השירותים להגנת הצומח ולביקורת. איסור זה חל גם על מטיילים שמתחשק להם להביא במטען היד, במזוודה או בכיסים מזכרת או סגולה לבריאות בדמות שתיל, ייחור, זרעים, פירות או ירקות טריים מכל סוג שהוא. מטען צמחי, שאין היתר להביאו לארץ, יוחרם ויושמד.

אלו צמחים מותר לייבא ברישיון?

המוצרים המחייבים הצטיידות ברישיון יבוא הם: צמחים, זרעים, מוצרי צמחים, מצעים לגידול צמחים, פירות וירקות טריים, פרחים, ענפי קישוט, פרחים מיובשים, מצעי גידול, תבלינים יבשים, אגוזים, עצים, צמחי נוי ואפילו עצים כרותים לעבודות נגרות או כלים חקלאיים משומשים.

תקנות אלו חלות על כל סוגי והיקפי הייבוא:

  • יבוא צמחים, זרעים או חלקי צמחים אחרים בכמויות לצורך מסחרי
  • הכנסה לארץ של צמחים או מוצרי צמחים לצריכה אישית במטען יד נלווה כששבים מנסיעה לחו"ל
  • קניית מוצרים מן הצומח בחו"ל דרך האינטרנט וקבלתם באמצעות הדואר
  • קבלת מתנה מעולם הצומח בדואר או המובאת על-ידי נוסע נכנס

הבקשות לקבל רישיון לייבוא צמחים ומוצרי צמחים נובעות מצרכים שונים ומשונים, כפי שעולה ממגוון השאלות המופנות אל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות:

  • האם וממי צריך לקבל אישור לקנות זרעים של צמחי מרפא המיועדים לשתילה (לדוגמא: sceletium tortousom מאפריקה) דרך האינטרנט (הזרעים נשלחים ישירות בדואר)?
  • האם מותר לייבא לארץ מארה"ב או מאירופה קקטוסים לשימוש אישי בלבד?
  • האם זה חוקי לרכוש זרעי גת מצריים לשימוש אישי באמצעות האינטרנט?
  • חברים שלי מאוקראינה רוצים למסור לי דרך מטוס זר פרחים (לילך). ‏האם ניתן לעשות זאת‎?‎
  • האם ניתן לייבא פרחי סחלב מהוואי לשימוש אישי?
  • מהם התנאים ליבוא לולבים ממצרים?
  • באלו תנאים מותר לייבא צמחים טורפים לארץ?
  • מהם התנאים לייבוא בצלי שושן (Lilum) ממשתלה יצרנית בהולנד, לא לצרכים מסחריים?
  • האם ניתן לייבא ארצה פטריות כמהין (למאכל בלבד)?
  • כיצד ניתן לקבל אישור יבוא לזרעים של צמח ה-jatropha מהודו, המשמש להכנת bio diesel?
  • מה צריך לעשות כדי לקבל אישור לייבוא ערמונים מיוגוסלביה?
  • האם מותר לייבא צמחי גת ללעיסה ממדינה אפריקאית? מה התהליך של שחרור המשלוח?
  • מה התהליך לייבוא חד-פעמי של אגוזי מלך?
  • איזה אישור יש לקבל כדי להביא ארצה אצות מחברת ATCC העולמית למטרת מחקר באוניברסיטה העברית?
  • האם מותר להכניס לארץ 1 ק"ג של אורז אורגני מתאילנד?

התקנות להגנת הצומח

הפיקוח ההדוק על הייבוא הצמחי לארץ נועד להגן על החקלאות, צמחי הבר והסביבה מפני חדירה של מחלות ומזיקי צמחים. לשם כך נחקקו תקנות להגנת הצומח ומתקיימת אכיפה קפדנית שלהם. בכל נמלי הכניסה לארץ, כולל מסופי הגבול היבשתיים, קיימת תחנה להסגר צמחים, שתפקידה לבדוק כל משלוח צמחי הנכנס לישראל. מפקחי משרד החקלאות מבצעים ביקורת פיטו-סניטרית, שמטרתה לוודא כי כל הצמחים ומוצרי הצומח המיובאים נמצאו חופשיים מנגעים ועומדים בדרישות הייבוא של מדינת ישראל. במקרה שמתגלים ממצאים חשודים, נלקחות דוגמאות לבדיקות במעבדות השירותים להגנת הצומח ולביקורת בבית דגן. בהתאם לתוצאות הבדיקה מתקבלת ההחלטה כיצד יש לנהוג במשלוח הנגוע: לחטאו, להשמידו או לסרב להכניסו לישראל.

איך עומדים בתקנות?

אז מה תעשו כדי לייבא לארץ צמחים או חלקי צמחים ולעמוד בדרישות התקנות?

  1. ודאו לפני הזמנת המשלוח בחו"ל כי הצמחים/חלקי צמחים מותרים בייבוא על פי תקנות הגנת הצומח. קיימת רשימה של זנים המורשים למכירה בישראל, אותה ניתן לבדוק בקובץ תקנות הגנת הצומח.
  2. תוכלו להגיש בקשה לייבוא צמחי גם אם הצמח/חלקי צמח אינו נכלל ברשימה. במקרה זה יהיה תהליך הוצאת הרישיון ארוך יותר, כי תתבצע הערכת סיכונים, האם ואיזה נגעים עלולים להגיע עם הצמח.
  3. הגישו בקשה 45 יום מראש לקבלת רישיון יבוא למחלקה לייבוא בשירותים להגנת הצומח ולביקורת בבית דגן. קיימים טפסי בקשה נפרדים לייבוא דרך צורות משלוח שונות אותם ניתן למצוא כאן. לבקשה שתאושר, יונפק רישיון יבוא, ובו יצוינו תנאי הייבוא של המוצר, דרישות להצהרות נוספות ותנאי יבוא נוספים, בהתאם לדרישות השירותים להגנת הצומח ולביקורת.
  4. בזמן שאתם מזמינים את החומר הצמחי בחו"ל, או קונים אותו במו ידיכם, העבירו לספק שם עותק מרישיון הייבוא, כדי שימלא את כל ההצהרות הדרושות בתעודת הבריאות שתלווה את המשלוח.
  5. ודאו עם הספק בחו"ל כי המשלוח עומד בדרישות הקבועות בתקנות וברישיון הייבוא.
  6. ודאו כי המשלוח מלווה בתעודת בריאות (Phytosanitary certificate) העונה על דרישות הייבוא לכל מוצר מיובא, או בתעודת מקור (Certificate of origin), בהתאם להנחיות הקבועות בתקנות.
  7. הגישו לתחנת ההסגר בנמל הכניסה תיק מסמכים מלא ומסודר, הכולל את פירוט תכולת המשלוח, חשבון ספק, תעודת בריאות מקורית (כתובה בשפה האנגלית בלבד) ורישיון יבוא (במידת הצורך).
  8. תאמו את מועד בדיקתו החזותית של המשלוח עם צוות המפקחים בנמל.

הצטיידו בהרבה סבלנות ובהבנה בעת ביקורת המפקח הכוללת:

  1. בדיקת תיק מסמכים מלווים ואישור תקינותם
  2. אימות זהות בין מסמכי המשלוח לטובין בפועל
  3. בדיקה חזותית של המשלוח וכן נטילת דוגמאות לבדיקות מעבדה, במידת הצורך

רק אם המשלוח שלכם עומד בכל דרישות הייבוא הוא יקבל "אישור כניסה" לארץ.

אם אתם סקרנים לגבי התשובות לשאלות, שנשלחו אל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, נוכל לספר לכם, שרוב השואלים הונחו להגיש בקשה במייל או בפקס לקבלת רישיון יבוא, כולל מי שהתעניין בייבוא זרעים של צמחי מרפא, זרעי גת מצריים, לולבים מצריים, צמחים טורפים, בצלי שושן מהולנד, פטריות כמהין, זרעים מהודו להכנת דיזל ביולוגי, אגוזי מלך ואצות למטרות מחקר. הגשת הבקשה לרישיון אינה מבטיחה אוטומטית קבלת רישיון יבוא צמחים, כי כל מקרה נדון לגופו. אם הבקשה שלכם לקבלת רישיון יבוא תידחה – ישלח אליכם מכתב דחייה מפורט עם סיבות הדחייה.
כמה מהשואלים קיבלו תשובה שלילית. מסתבר למשל, שקקטוסים מותר לייבא לארץ רק מהולנד, אם כי זרעי קקטוסים ניתן לייבא מכל העולם; עד היום לא אושר ייבוא פרחים מאוקראינה ולא ייבוא פרחי סחלב מהוואי; לולבים ממצריים מותר לייבא רק מאזור אל עריש; גבעולי גת ללעיסה מותר לייבא רק מקניה ומאתיופיה; ואלו במקרה של אגוזי מלך ושל ערמונים קיימות פרוצדורות שונות לטיפול בהם כשהם בעלי קליפה או חסרי קליפה.

מבולבלים? תחשבו על פרחים ותירגעו…

מצטערים, אין אפשרות להשאיר תגובה.